שלושה חודשים מהפלישה הרוסית, אין אור בקצה המלחמה

עוֹלָם

ב-24 בפברואר, לפני שלושה חודשים, התחוללה רעידת אדמה באירופה כשצבא רוסיה פלש לאוקראינה, ומוטט במחי החלטה אחת את יסודות הסדר העולמי שנבנה במהלך שלושת העשורים האחרונים.

בחלוף שלושה חודשים, נראה כי העימות רחוק מסיום, לנוכח חוסר היכולת של כל אחד מהצדדים להשיג הכרעה והפערים העמוקים בין הצדדים הניצים. המלחמה אף חידדה את ההיווצרות של שני גושים מרכזיים – הגוש המערבי-דמוקרטי בהובלת ארצות הברית למול הגוש המזרחי-דיקטטורי בהובלת סין ורוסיה (שבהדרגה הופכת לשותף הזוטר בציר המדיני עם בייג’ינג). בקרב שני הצדדים מתקבעת ההבנה, כי מדובר במערכה ממושכת, שתוצאותיה יעצבו את הארכיטקטורה הביטחונית ברחבי העולם בעשורים הקרובים.

בקרב מדינות המערב, בולטת תחושת הביטחון העצמי הגוברת ביכולת להכריע את המערכה. אם בתחילת הפלישה, המטרה המרכזית הייתה לבלום את הצבא הרוסי, הרי נראה שכיום גוברת בקרבם האמונה כי ניתן להכריע את הצבא הרוסי. זאת, לנוכח היכולות הירודות שמפגין הצבא הרוסי, רוח הלחימה של הצבא האוקראיני והאמל”ח האיכותי שמסופק לאוקראינה. כך, בימים האחרונים חתם הנשיא ביידן על תוכנית חסרת תקדים בהיקפה לסיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה בהיקף של 40 מיליארד דולר. כל זאת, לצד השינוי ההיסטורי הצפוי בארכיטקטורה הביטחונית באירופה, בעקבות בקשת פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט”ו, והמשך המאמצים למוטט את הכלכלה הרוסית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.