רוצים חדשנות בחברה? חיזרו להתחלה כמו מאסק או חברו את הנקודות כמו ג’ובס

עֵסֶק

כשיושבים להגדיר אסטרטגיה לעסק, חברה או נכס דיגיטלי, מה חשוב יותר – לחשוב על פתרונות עבור הלקוחות או למצוא דרך להגדיל את הרווחים? בדרך כלל כשאנחנו חושבים לבד על משהו, אנחנו תקועים עם הלך מחשבה ישן. אנחנו נוטים להעביר הילוך להתכנסות לפני שלרעיונות מצוינים באמת תהיה הזדמנות להתפתח. אז איך מצליחים לפרוץ את הלך המחשבה המסורתי והמרובע ולהגיע לרעיונות פורצי דרך שיבלטו בשטח וייצרו אימפקט משמעותי בסביבה שבה יש המון רעיונות חדשים?

בסביבות מקצועיות רבות, יצירתיות וחשיבה לא קונבנציונלית יכולים להרגיש כמו מעשה רדיקלי. אבל הסטטיסטיקות אינן משקרות – ארגונים שהופכים רעיון, דיון, פתרון בעיות שיתופי ויצירתיות לחלק מהתרבות שלהם, מנצחים במרחב החדשנות. מהפכה לא עושים לבד, אלא עושים יחד. לעתים אנשים יגידו לנו “לא”, אבל אנחנו צריכים לשמוע במקום זה “כן” – רק כך אפשר לייצר קסם חדש.

כל ארגון צריך לנכס לעצמו דרכים חדשות כדי למצוא רעיונות חדשים וחדשניים. לא תמיד דרוש תהליך ארוך ומייגע כדי להביא את הפרויקט הדיגיטלי הבא שייצר ערך ללקוחות הארגון או לעובדים בו. מה שקובע הוא לא בהכרח תוכניות ארוכות טווח, אלא יותר כמה מהרעיונות שלנו הצלחנו ליישם.

לא משנה באיזה ענף אתם נמצאים, הנה רשימה של כמה דרכים שיאפשרו לכם להיות יצירתיים יותר ולחוות תוצאות טובות יותר.

הרעיון הגרוע בתבל

כמה פעמים פסלתם רעיון על הסף מבלי להיעצר לחשוב לרגע אם הוא בעל פוטנציאל? כמה פעמים ישבתם בפגישה או סדנה וביקשו להעלות רעיונות, ולא השתתפתם מהפחד שהרעיון שתעלו יהיה לא טוב מספיק? אנשים לא מביאים בחשבון שההפך מרעיון טוב הוא לא בהכרח רעיון גרוע, אלא רעיון טוב אחר.

“הרעיון הגרוע האפשרי”, הוא כלי שהומצא על ידי בריאן מתימור, נשיא ומייסד שותף של The Growth Engine Company LLC. הכלי של מתימור מציע שיטת רעיונות שמחפשת בכוונה את הפתרונות הגרועים ביותר לבעיה. זהו כלי רב עוצמה, מכיוון שהוא מבטל את הפחד, החרדה והלחץ של להיות אחראים על “הפתרון הנכון”.

כלי זה גם עוזר לבטל את ההרגל של התכנסות וחשיבה ביקורתית בשלב מוקדם מדי של התהליך. מכיוון שהמטרה היא לייצר את הרעיונות הכי מוזרים וגרועים, הדאגה והלחץ למצוא את “הדבר הנכון” – מתפוגגת. הצגת רעיונות גרועים לחברי הצוות נהפכת להומוריסטית, מעוררת השראה ומהנה, ומסייעת בפיתוח פתרונות יצירתיים.

אז איך זה עובד? על ידי יצירת רעיונות איומים רבים לכאורה, צוותים מגלים שהם יכולים לזהות מה באמת יעבוד בקלות רבה יותר. למעשה, הרעיונות הטובים ביותר למעשה מבוססים על כל הבעיות והכשלים שהוצגו ברעיונות הגרועים.

2 צפייה בגלריה

אלון מאסקאלון מאסק

אלון מאסק

(צילום: FLICKR BY Steve Jurvetson)

שילובים בלתי אפשריים

השבוע היינו בסיור אוכל בשוק הכרמל. כחלק מהסיור ביקרנו בחומוסייה. על פניו, אפשר לחשוב מה כבר יכול להיות חדשני בחומוס? אז בחומוס שלמה ודורון הוכיחו שאפשר לחשוב אחרת. החומוס הגיע בשילובים בלתי צפויים ופחות מקובלים, כמו זיתים ועמבה. דווקא השילובים הבלתי צפויים יצרו את החדש והמפתיע.

ספרו של מייקל מיכלקו “Thinkertoys”, מתמקד בגירוי מיומנויות חשיבה שונות ומשתמש באלמנטים של שילובים שונים (מאש-אפ). בתרגיל מסוג זה, המשימה היא לחבר שני חפצים שאינם קשורים זה לזה ולהמציא שילוב יוצא דופן או הכלאה. דווקא החפצים שנראים בלתי אפשריים לשילוב, יכולים לעורר חדשנות לבעיה שמנסים לפתור.

מעשה בשישה כובעים

שיטת סיעור המוחות בשיטת ששת כובעי החשיבה מגיעה מאדוארד דה בונו, שזיהה שיש לנו שישה מצבים קוגניטיביים לפתרון בעיות, שלא כולם מתקבלים בברכה בסביבה ארגונית מסורתית. השיטה שלדה בונו מבקשת להכיר במצבים אלה, ולספק מקום לכל אחד מהם. כל “כובע” מחייב את האדם להגיב לבעיה מנקודת מבט מסוימת. כוחה של המתודולוגיה הזו היא במבנה: הצוות חובש שישה “כובעים” מטאפוריים, שכל אחד מהם מגדיר סוג חשיבה שונה. בקבוצה כולם חובשים את אותו כובע בו זמנית, תוך התמקדות באותו נושא – דרך אותו פילטר.

כשמשתמשים בקבלת החלטות במיקוד יחיד, יש אפשרות לקבל בהירות משמעותית ובעלת עומק, והכלי מאפשר למשתתפים את הרשות לדבר בכנות ובכנות.

דה בונו מציע שישה כובעים בצבעים שונים, כשלכל כובע יש משמעות אחרת ומיועד לתת נקודת מבט שונה וחשיבה ממוקדת דרך הספקטרום הצר שלו. הכובע האדום אחראי על אינטואיציה ורגשות, הכובע השחור מדבר על זהירות, הכובע הצהוב הוא האופטימי מבין הכובעים, הכובע הירוק הוא רעיונות חדשים, הכובע הכחול הוא שליטה והלבן מתמקד במידע ומבוסס על עובדות בלבד. כשפונים לכל כובע, אוספים שש נקודות מבט שונות מאוד על אותה הבעיה – וניתן לקבל פרספקטיבה רחבה ומגוון פתרונות לאותה בעיה.

2 צפייה בגלריה

סטיב ג'ובס עם אייפודסטיב ג'ובס עם אייפוד

סטיב ג’ובס עם אייפוד

(צילום: AP)

חזרה לבסיס האם

כשאנחנו רוצים לקבל החלטות, למשל באילו פרויקטים כדאי להשקיע בשנה הקרובה, מומלץ לחזור לבסיס האם – נקודת ההתחלה שממנה התחלנו. חשוב לא לדלג על שלב החשיבה על המטרות והיעדים ששמנו לעצמנו מלכתחילה, והאם הפרויקטים נכנסים תחת אותם יעדים.

אם יש מישהו שאלרגי לחשיבה קבוצתית – זה אלון מאסק. השיטה שלו לגשת לבעיות היא דרך מעשית בשביל להבטיח שאתם עושים את המיטב עבור החברה בה אתם עובדים. מאסק מאמין שצריך לחזור לעקרונות שהנחו אתכם מלכתחילה.

לפי מאסק, “עקרונות ראשונים הם סוג של דרך פיזיקה להסתכל על העולם… אתה ממקד את הדברים לאמיתות הבסיסיות ביותר ואומר, ‘מה אנחנו בטוחים שנכון?’… ואז תחשוב משם”

תנו למטרות הראשוניות שלכם, אלא שגרמו לכם לצאת לדרך, להוביל אתכם ולהנחות אתכם ולמנוע מעצמכם ליפול למלכודת של מעקב עיוור אחר חוכמת ההמונים המקובלת.

המירוץ לאפס החל

ככל שהשינויים מואצים בהתנהגויות ובעמדות הצרכנים, חברות שפועלות בגישת “נחכה ונראה”, רק יישארו מאחור. החדשות הרעות עשויות שלא להתגלות מיד, מכיוון שלקוחות מתוסכלים או מאוכזבים משירות או מוצר עשויים לא להתלונן. במקום זאת, הם עשויים פשוט לצאת מהדלת או לנטוש את עגלות הקניות שלהם – ולא לחזור. הם ימצאו חברה אחרת שמבינה אותם יותר ומתקדמת במהירות כדי לענות על הצרכים שלהם.

אחת הפרשנויות האלגנטיות ביותר לאופן שבו יצירתיות משפיעה על חברות הגיעה מסטיב ג’ובס. הוא אמר שיצירתיות רק מחברת בין דברים. זה הזמן לחשוב על הנקודות שאתם חושבים שכדאי לחבר כדי להתחיל את המהפכה הבאה? היכולת לנסות דברים חדשים, להתנסות ולעשות טעויות היא גלגל התנופה של כל חברה. צאו לדרך!

יעל קנדר מנהלת את יחידת BDO Digital, המספקת שירותי ייעוץ לארגונים בגיבוש ופיתוח יכולות דיגיטליות. בעלת ניסיון של 20 שנה בעולם השיווק והדיגיטל

Leave a Reply

Your email address will not be published.