מנכ”ל טיקטוק ישראל: “מעולם לא שיתפנו מידע עם ממשלת סין”

עֵסֶק

זה לא מוגזם להגיד שטיקטוק היא תופעה תרבותית מודרנית. למעשה, ייתכן שזה אפילו מפחית בחשיבות ההשפעה שיש לאפליקציה הסינית על החברה האנושית. בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הפכה טיקטוק מאפליקציית ליפ סינקינג מוזרה של משתמשים צעירים וטרנדיים לאחת מהשחקניות החשובות ביותר ברשת העולמית.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

הנשיא דונלד טראמפ יצא למסע חורמה נגד האפליקציה, ובעיקר נגד הבעלות הסינית (באמצעות החברה־האם בייטדאנס). הנשיא חתם בקיץ על צו שמחייב את בייטדאנס למכור את פעילות טיקטוק בארה”ב, אחרת תיאסר פעילותה במדינה.  

 

חרף העובדה שמדובר בהצלחה בינלאומית, הצל הסיני מרחף מעל כל פעילות של טיקטוק, ומהווה רכיב מרכזי בביקורת עליה, שסוגיה מרכזית בה היא שאלת הפרטיות: עד כמה משתמש יכול להיות בטוח שהמידע האישי שלו מוגן מפני הגחמות של שלטונות סין?

אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל אסף שגיא, מנכ”ל טיקטוק ישראל צילום: עמית שעל

 

 

“זו שאלה מאוד רלבנטית”, אומר ל”כלכליסט” מנכ”ל טיקטוק ישראל, אסף שגיא, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד לפני חמישה חודשים. “זה הנושא שהכי חשוב לנו, כי בדמה של החברה נמצא להיות חברה בינלאומית שלא תלויה במדינה אחת או אחרת. הנתונים שלנו נשמרים על שרתים שנמצאים בארה”ב ובסינגפור, ויש בקרות מאוד קפדניות. הצהרנו בצורה הכי ברורה שיש, קבל עם ועדה, שבחיים לא שיתפנו מידע עם ממשלת סין, וגם לא היינו עושים את זה. יש לנו קצין אבטחת מידע ראשי, אדם שהגיע ממשרד ההגנה ומתעשיית האבטחה האמריקאית. יש ממשלות שעובדות מולנו ושואלות את השאלות האלו. הנושא הזה מאוד מפוקח וברור.

 

“יש שאלה אחרת, מה קורה כשמשטרה במדינה כלשהי מבקשת לקבל פרטים על משתמשים. אנחנו משתפים פעולה עם רשויות החוק, אבל זה לא שהן יכולות לגשת למידע בצורה חופשית. אם נעשה פשע במדינה מסוימת, לרשויות החוק יש ערוץ ישיר אלינו כדי שנוכל להעביר אליהן מידע על פי חוק”.

 

אם הממשל הסיני פונה לגָ’אנְג יִימִינְג, מנכ”ל בייטדאנס, ומבקש מידע, הוא לא באמת יהיה בעמדה לסרב.

“אני לא יכול לדמיין את עצמי במצב של אינדיבידואל כזה או אחר, אבל אני אגיד לך מה בנינו כחברה מבחינת מדיניות. טיקטוק היא אפליקציה שנמצאת מחוץ לסין, היא לא פעילה בסין וכל הניהול שלה קורה מחוץ לסין, כולל חוות השרתים. אנחנו פעילים גם מול הממשל האמריקאי ותהיה סמוך ובטוח שהם שואלים את כל השאלות האלה, ויש להם רמת אכפתיות מאוד גבוה לגבי מה שקורה שם. הצהרנו בצורה הכי ברורה שיש שאין לממשלת סין, ולא היתה לה, גישה למידע שלנו. זו חברה מסחרית, המשקיעים שלנו אמריקאים, ולכן ברור שנשמור על האינטרסים האלו”.

 

אנה זק אנה זק צילום: אביב חופי

 

 

הישראלים הכי נעקבים הישראלים הכי נעקבים

 

זה לא סוד שטיקטוק לא באה טוב לממשל הנוכחי בארה”ב. אתה חושב שחילופי הממשל ישפרו את היחס?

“טיקטוק מכבדת את הממשל של כל מדינה שהיא פעילה בו. אנחנו חברה שומרת חוק, ועובדים בכל מדינה. רשויות הממשלה עובדות בצמוד לטיקטוק על נושאים שונים, למשל נושאים של הכחשת שואה ואנטישמיות. ספציפית בארה”ב יש דרישות מאוד פרטניות של הממשל שאנחנו מכבדים, נעמוד בהן. תהיה לזה המשכיות בלי קשר למי שמוביל את זה מלמעלה. מאז ומעולם היינו בתקשורת אתם, ונמשיך עד שהנושא הזה ייפתר. כרגע נראה שזה בקווים מאוד מאוד חיוביים”.

 

יש לך עמדה לגבי היחס של שלטונות סין למיעוטים כמו אוכלוסיית האויגורים, שסובלת מהפרות שיטתיות של זכויות אדם ואזרח?

“אני אפילו לא נכנס לזה. זו לא שאלה שאני יכול לענות עליה, כי זה לא קשור להוויה של חברת טיקטוק. אנחנו חברה בינלאומית, אין לנו זיקה למדינות”.

 

אבל יש הרי אפליקציית אחות בשם דוֹאוּיִין (Douyin) עם פונקציונליות ואפילו לוגו זהים שכן פעילה בסין.

“טיקטוק היא אפליקציה שלא פעילה בסין, וכבר ממזמן מאוד נעשתה הפרדה מאוד גדולה בין האפליקציה הזאת לבין נכסים אחרים שהמשקיעים מושקעים בהם. לטיקטוק יש חיים משל עצמה. זהו”.

 

שגיא מסויג מאוד בכל הנוגע לקשרים הסיניים והתסבוכות הפוליטיות של טיקטוק, אבל משתחרר ברגע שמדברים על הפעילות המקומית של האפליקציה. הוא אמנם מסרב למסור נתונים על היקף השימוש בישראל, אך טוען: “החדירה של טיקטוק בישראל מאוד משמעותית ביחס למדינות אחרות. זה מה שעודד את החברה להקים פה פעילות מאוד גדולה”.

 

טיקטוק הפיצה נתונים על היוצרים הישראלים עם מספר העוקבים הגבוה ביותר בפלטפורמה. במקום הראשון ניצבת אנה זק עם 4.3 מיליון עוקבים, ואחריה אביתר עוזרי עם 3.2 מיליון עוקבים. מדובר, ככל הנראה, במספר עוקבים גבוה ממספר המשתמשים הישראלים בטיקטוק.

 

“יוצר ישראל שמצליח בטיקטוק יכול להגיע להכרה עולמית, לא רק מקומית”, אומר שגיא, “זה דבר יפהפה לראות איך טאלנט מקומי מצליח גלובלית. הם פרצו גבולות, בטח החמישייה הראשונה. רואים את זה בתגובות בפרופיל שלהם”.

 

זו תופעה טיקטוקית שיוצרים ממדינות קטנות זוכים לפופולריות בינלאומית?

“אין לנו את המידע של כל המדינות הקטנות, אבל זו תופעה ישראלית מאוד מיוחדת, זו הצלחה מסחררת”.

 

איך הם עושים כסף בטיקטוק?

“טיקטוק התחילה לאחרונה במגמה של לעזור ליוצרים שלה להמשיך וליצור תוכן. יש לנו קרן שמשלמת ליוצרים. הקרן התחילה בארה”ב, לאט לאט מגלגלים אותה לעוד מדינות. היא עוד לא הגיע לישראל, אבל החברה כחלק מהאסטרטגיה שלה בונה את הדבר הזה כדי שיגיע לפריסה הרבה יותר רחבה. לאט לאט זה מתגלגל בכל העולם, ואני דוחף בכל הכוח שזה יגיע גם לישראל”.

 

טיקטוק טיקטוק

 

זו גישה שונה משל אינסטגרם, שם אפיקי מוניטיזציה התפתחו עצמאית.

“זו אבחנה טובה. הסיבה שזה קורה היא שבטיקטוק אתה לא יכול פשוט לזרוק מוצר ולהגיד תקנו אותו. אתה צריך לייצר טיקטוקים מדברים שהם מאוד מוטמעים חזק בהוויי התוכן של היצירה. אנחנו רוצים להקל על התקשורת הזו”. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published.