לקראת שיגור אסטרונאוט ישראלי נוסף? יו”ר סוכנות החלל הישראלית בריאיון מיוחד

טֶכנוֹלוֹגִיָה

“זה היה די במפתיע”, מודה פרופ’ דניאל בלומברג, סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שמונה שלשום ליו”ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. “אני לא יכול להגיד שלא שוחחו איתי קודם לגבי זה, אבל זה מאוד מרגש, מעניין, מרתק ומאתגר כאחד. העובדה ששרת המדע אורית פרקש הכהן ממנה מישהו שהוא תושב באר שבע לתפקיד הזה, ולא ממדינת תל אביב, היא גם אמירה משמעותית של שרת המדע לגבי ההבנה שתעשיית המדע והחלל מתפתחת גם באזורים אחרים בארץ”.

בלומברג יהיה השלישי לכהן בתפקיד זה מאז הקמת הסוכנות, והוא יחליף את אל”מ (במיל’) יצחק בן ישראל, שכיהן בתפקיד ב־17 השנים האחרונות. מינויו נעשה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא, הקובעת כי יו”ר סוכנות החלל הישראלית נדרש להיות מדען בעל מוניטין בתחום החלל.

פרופ’ בלומברג, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אריזונה בתחום של גיאולוגיה פלנטרית, הוא מדען בעל שם עולמי בתחום החלל ושותף פעיל במשימות של נאס”א; הוביל את הצוות של אוניברסיטת בן־גוריון שפיתח את הננו־לווין BGUSAT בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית ועומד בראש המעבדה לחישה מרחוק והדמיות פלנטריות באוניברסיטת בן־גוריון. במסגרת עבודתו השתתף בטיסות הניסוי של נאס”א, וכחבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה קידם מחקרים ופרויקטים בינלאומיים בתחומי מומחיותו.

מהם הצעדים הראשונים שתעשה עם כניסתך לתפקיד?
“קודם כל אלמד את התוכנית האסטרטגית, אשב עם מנהל סוכנות החלל (אורי אורון – ד”פ) ואבין מהם האתגרים העומדים בפניו. יש פה אתגר תקציבי גדול מאוד כי סוכנות החלל זקוקה לבוסט תקציבי כדי להגיע ליעדים, ואני אנסה ככל יכולתי להיות שגריר מצוין לסוכנות. המכנה המשותף היחיד ביני ובין קודמיי, יובל נאמן (1983־2005) ויצחק בן ישראל (2005־2022), הוא ששלושתנו פרופסורים באוניברסיטאות.

“זה מעיד על חשיבות התשתית המחקרית בעולם החלל. מעבר לזה, אתה חייב שיהיה לך עניין בתחום החלל, הבנה, ואני חושב ששלושתנו גם עסקנו בנושאים שלטוניים־ממשלתיים ומבינים את התהליכים המדיניים במדינה. המטרה היא לעזור לסוכנות למצב את עצמה ולשמור על מעמדה הלאומי והבינלאומי”.

גם יובל נאמן ז”ל וגם יצחק בן ישראל היו חברי כנסת, אתה לא
“נכון, אני לא בפוליטיקה. יש לי ניסיון לא מבוטל בעבודה עם הממשלה בצורה פרגמטית. אני מעורב באקוסיסטם של הסייבר, ואני מאוד מעורב ברובע החדשנות בבאר שבע ובמעבר צה”ל ויצירת התשתית האזרחית בנגב. אני מאמין בצורך של מדינת ישראל במטרופולין נוסף במדינה. אי אפשר שהכל יהיה בתל אביב.זה לא היה החזון של מי שבנה את המדינה, אלא זה החזון שלנו, ואני לא חושב שזה צריך להיות כך. במובן הזה כן עסקתי בנושאים שקשורים בעבודה עם הממשלה, אבל לא עסקתי בפוליטיקה, ואני מקווה שזה לא יהיה לי לרועץ”.

מהם האתגרים הניצבים בפניך כיו”ר סוכנות החלל?
“האתגרים שלי הם לתמוך ולעזור להנהלת סוכנות החלל ולהנהלת משרד המדע לייצר את האקוסיסטם המתאים לסוכנות והמתאים לתוכניות שיש לסוכנות החלל. לאחרונה, עד כמה שאני יודע, מנהל סוכנות החלל בנה תוכנית אסטרטגית חדשה, ואני לומד אותה בימים הללו. התפקיד שלי כיו”ר הוא לסייע למקד את המאמצים, לסייע אל מול גופי הממשל השונים במדינת ישראל, וגם למצב את היכולות של מדינת ישראל בחו”ל”.
לדברי פרופ’ בלומברג, התשוקה לחקר החלל בערה בו תמיד. “תמיד התעניינתי בנושאים שקשורים לחלל, תמיד התעניינתי בסביבה ועסקתי גם בנושאים שקשורים בגיאולוגיה, בתצפית על מאדים ועל נוגה והשוואה בין הסביבות השונות”, הוא מספר.

השרה אורית פרקש הכהן (צילום: חיים צח, לע''מ)השרה אורית פרקש הכהן (צילום: חיים צח, לע”מ)

בגודל קרטון חלב

הוא נולד וגדל בתל אביב ועבר בתקופת התיכון להתגורר בירוחם. ב־20 השנים האחרונות הוא גר בבאר שבע. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בשריון, ואחרי שחרורו פנה ללימודים אקדמיים. “החיבור בין עולמות מדעי הטבע והסביבה לבין ההנדסה הפרקטית קסם לי, ולכן בחרתי לעסוק בכך”, הוא אומר.

מהם ההישגים בקריירה שלך שאתה הכי גאה בהם?
“המחקר שלי בעולם החלל שעסק בתצפיות על אזורים מדבריים וההבנה של תהליכי שינויי אקלים באמצעות תמונות שצולמו מהחלל. פן אחר הוא התרומה שלי לאקוסיסטם בנגב, שאני גם גאה בה. הישג נוסף הוא שיגור הננו־לוויין יחד עם התעשייה האווירית. הלוויין הזה הוא בגודל של קרטון חלב, והוא כבר מעל חמש שנים מתפקד בחלל. כשהוא שוגר, הערכתי שהוא ישרוד הרבה פחות מזה. כל חלקי הננו־לוויין הזה יוצרו בארץ. אבל הגאווה העיקרית שלי בסוף היא הסטודנטים שלי, שהם בעיניי ההישג הגדול, כולל כאלה שהקימו סטארטאפים על בסיס ידע שהם רכשו אצלי, ויש הרבה כאלה”.

מבט למקום רחוק

סוכנות החלל הישראלית, שהוקמה בשנת 1983, שמה לעצמה למטרה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל. עד כה יצאו מטעמה שני אסטרונאוטים ישראלים לחלל: האחד, אל”מ אילן רמון ז”ל שנספה יחד עם כל צוות מעבורת החלל קולומביה שהתפרקה בכניסה לאטמוספירה בפברואר 2003; והשני הוא איש העסקים איתן סטיבה, שבאפריל האחרון טס במימונו כתייר חלל בחללית “דרגון 2″ וביצע בחלל כמה ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראליים.

“ישראל מאוד מוערכת מבחינה מדעית בעולם, גם בעולם החלל אבל לא רק”, אומר פרופ’ בלומברג. “יש סקרנות בעולם לגבי תעשיית החלל הישראלית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא חידשנו יותר מדי דברים בהקשר למה שמכונה ‘ניו ספייס’ (החלל החדש) שכולל את כל נושא הלוויינים הזעירים. אנחנו עוסקים בזה בארץ, אבל לא מספיק, ואנחנו יכולים לעסוק בזה יותר. עשינו מהלך אחד בארץ מטעם גוף פרטי – השיגור לירח שהיה הישג מאוד גדול.

“בפעם הראשונה בעולם עמותה פרטית הצליחה להרים שיגור חללית לירח (‘בראשית’). זה הישג גדול, ואנחנו צריכים למנף את מה שהיה שם. יש לנו אתגרים רבים במיצוב מעמדה של סוכנות החלל בחברה הישראלית וגם בשוק הפרטי. אנחנו צריכים להראות כמה היכולות שקיימות במדינת ישראל יכולות להשפיע על השוק בארץ. אז יש לנו אתגרים לא מבוטלים, אבל מאוד מעריכים את ישראל בעולם. צריך להבין שאין הרבה מדינות בעולם שיש להן נגישות מלאה לחלל, ומדינת ישראל היא אחת מאלה שיש להן. זה הישג עצום, אבל אנחנו צריכים למנף את זה למקומות חדשים”.

איתן סטיבה (צילום: פלאש 90)איתן סטיבה (צילום: פלאש 90)

באילו נושאים הייתה ההתפתחות הגדולה של סוכנות החלל הישראלית ב־40 שנות קיומה?
“ההתפתחות הראשונה הייתה ביכולת לשגר לוויין לחלל, וזה קרה בתחילת דרכה של הסוכנות. זו התפתחות חשובה שבלעדיה לא הייתה לנו נגישות מלאה לחלל. לישראל יש אתגרים שאין למדינות אחרות; אנחנו משגרים מערבה ולא מזרחה, מה שמחייב אותנו להיות מסוגלים לבנות ולהשתמש בלוויינים קטנים במחירים מוזלים כי אנחנו לא מדינה סופר־עשירה.

“ההישגים שלנו בשנים האחרונות הם קודם כל ביכולות התצפית. פיתחנו מערכות חדשניות לתצפית על כדור הארץ, פיתחנו מערכות של עיבוד הנתונים וגם פיתחנו תעשייה שלמה שמשתמשת בנתונים. ההישג האחרון היה ‘בראשית’, כמה שהוא היה אסון צורם בנחיתה – הגענו לירח. זה הישג לא מבוטל והרבה בזכות קבוצה של חבר’ה צעירים שהם משוגעים לדבר”.

מהם האתגרים העומדים בפני סוכנות החלל כיום?
“האתגרים שעומדים בפני סוכנות החלל נובעים משינויים גלובליים שמתחוללים כרגע בעולם החלל בכלל. אם בעבר כל נושא החלל היה בידי מעצמות, ומדינות קטנות לא הצליחו להיכנס לעולם החלל, כיום אנחנו רואים יותר ויותר גופים פרטיים שנכנסים לתעשיית החלל, וזה נובע משלושה גורמים עיקריים: האחד הוא כמובן ההעצמה של היכולות של גופים פרטיים בגיאו־פוליטיקה, גם במישור הכלכלי וגם במישור הפוליטי;

“השני הוא ההוזלה של עלויות הגישה לחלל, כלומר אנחנו יודעים לבנות היום לוויינים הרבה יותר קטנים וזולים, ועלויות השיגור הוזלו מאוד; השלישי קשור לחשיבות החלל בחיי היומיום שלנו: כל הנושא של תקשורת לוויינית וצילום הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים השגרתיים שלנו. למשל, השימוש ב־GPS. שלושת הווקטורים האלה משנים את המשחק ויוצרים אתגר מאוד גדול לסוכנות החלל, כי סוכנות החלל היא סוכנות אזרחית, ובמובן הזה אנחנו רוצים לחזק ולפתח את תעשיית החלל האזרחית במדינת ישראל, לקדם את תחום המחקר בעולמות החלל ולטפח כוח אדם, הון אנושי, עבור תעשיית החלל ובאמצעות העיסוק בחלל.

“מדינת ישראל ידעה למנף את הסייבר לצרכים ביטחוניים ולהפוך אותו לתעשייה צומחת, יצרנית ויצואנית, ואגב הייתי מאוד מעורב בדברים הללו. גם בחלל אנחנו צריכים להיות מסוגלים לקחת את היכולות והחוזקות שלנו בחלל ולייצר אקוסיסטם שיספק מקומות עבודה חדשים לצעירים. מדינת ישראל עשתה במשך השנים דברים עצומים במדע, ובחלל יש לנו יכולת לעשות עוד הרבה. לכן צריך להעצים את התשתית המחקרית האקדמית בישראל. חסרים לנו במדינת ישראל אלפי עובדים בתעשיית ההייטק.

“החלל מדליק ומאתגר, ואם ניתן לסטודנטים צעירים במהלך הלימודים לעסוק בנושא החלל, הם יגיעו למקומות מדהימים בעולם ההייטק. יש להכשיר דור צעיר של מהנדסים לתעשיית החלל. זו תעשייה עוצמתית, ולחבר’ה הצעירים יש רעיונות מדהימים והם יכולים לחדש את התעשייה הזו בארץ. כך שיש פה אתגרים לא מבוטלים, ואני חושב שבהם הסוכנות צריכה לעסוק”.

שיגור בראשית (צילום: רויטרס)שיגור בראשית (צילום: רויטרס)

לאחר איתן סטיבה, יש תכנון לשלוח ישראלים נוספים לחלל?
“אני לא יכול להגיד לך שאני מודע לתוכנית כזו. זה דבר שצריך לבחון אותו. צריך לבחון גם מה התרומה של אסטרונאוט ישראלי בחלל. אצל איתן, ישראל נהנתה מאוד מטוב לבו ומהפטריוטיות שלו. הוא יצא כתייר פרטי, ואנחנו מאוד מעריכים את מה שהוא עשה למדינה ואת היכולת שלו להפעיל מחקרים בחלל, שהרבה מזה היה בזכותו ועל חשבונו. אני לא יודע כרגע אם יהיה אסטרונאוט נוסף. ככל שמערכות רובוטיות מתחזקות, אז חלק מהפעולות אפשר לעשות במערכות לא מאוישות”.

הייתה לך פנטזיה פעם לטוס לחלל?
“האמת שלא. כל חבריי ללימודים רצו, אבל אני מאוד נהנה מהיכולת להפעיל מכדור הארץ משהו שנמצא בחלל ומסתכל חזרה אלינו או מגיע לנוגה או למאדים ונותן לנו מבט למקום רחוק ומרתק”. 

Leave a Reply

Your email address will not be published.