“כך תוכל ישראל להפוך למעצמת פודטק”

טֶכנוֹלוֹגִיָה

“הפוטנציאל העסקי של ישראל בתחום הפודטק רחוק ממיצוי. אמנם ישראל היא כבר מובילה עולמית בתת-תחומים של הפודטק, כמו חלבונים מן הצומח ובשר מתורבת, והיא חזקה מאוד במחקר ובפיתוח, אך כדי למצות את הפוטנציאל, לפרוץ קדימה ולבצע Scale Up, יש לפתח, בתמיכת המדינה, את מרכיב הייצור ולהקים בישראל מרכזי ייצור של מזון עתידי, שיספק פתרונות קונקרטיים לעולם שצמא לחידושים בתחום”. כך מציע ד”ר אופיר בנימין, מרצה בכיר בחוג למדעי המזון במכללת תל-חי, שנחשב לאחד ממובילי תחום הפודטק בישראל.  

ד”ר בנימין היה בין המשתתפים בכנס הפודטק השנתי, “כנס פודטק תל-חי 2022”, שמתקיים מזה תשע שנים ברציפות, ביוזמת המכללה האקדמית תל-חי ובהשתתפות מיטב המומחים בתחום הפודטק בארץ – מהאקדמיה, המחקר והתעשייה. הכנס נערך בחסות מספר שותפים של תל חי, ביניהם קבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל, לצד גורמים נוספים.

במהלך הכנס הכריזה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביאי, על הקמת המכון הלאומי לחדשנות במזון, לאחר שנים של תכנון ולאחר גיוס שותף עסקי. מכון המזון, שייבנה במכללה האקדמית תל-חי, יופעל על-ידי חוקרי המכללה וחוקרי מכון המחקר מיגל, בשיתוף עם רשות החדשנות. המכון יקום בהשקעה ממשלתית ראשונית של 21 מיליון שקלים, כאשר בניית מבנה מכון המזון תעשה מתרומתו של יואל קרסו, כאשר השותף העסקי במכון המזון ישקיע לפחות 5.5 מיליון שקלים בפרויקט, ויקבל עד 49% בעלות במכון.

ד''ר אופיר בנימין (צילום: המכללה האקדמית תל חי)ד”ר אופיר בנימין (צילום: המכללה האקדמית תל חי)

בכנס הוצגו פיתוחים של מוצרי מזון חדשניים, שפיתחו הסטודנטים במכללה בתחומים כמו טבעונות, צמחונות, אריזות מתכלות ועוד. בין היתר הוצגו שרימפס טבעוני, נקניקיה מחלבון אלטרנטיבי ועוגות העשויות מבלוטים של עץ האלון. 

ביניים: דנ”א חזק של יזמות 

לדברי ד”ר בנימין, תחום הפודטק נמצא בהאצה מהירה בעולם הודות לצירוף ייחודי של נסיבות: משבר האקלים, שממחיש עד כמה הפקת חלבון מן החי מכבידה על כדור הארץ; עודפי מזון בצד אחד של הגלובוס לעומת רעב בצד אחר; מלחמות – כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה שהביאה למשבר מזון עולמי; מודעות גוברת לתזונה נכונה ושינויים בהרגלי צריכת המזון; התפשטות מחלות כמו סכרת ועוד. כל אלה הגבירו את המוטיבציה לחולל שינויים בענף המזון, שנחשב עד לפני כמה שנים לתעשייה מסורתית ושמרנית. 

“ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי המחקר והפיתוח החשובים בעולם בתחום הפודטק, שמנקז אליו הרבה מאוד גופי השקעה”, אומר ד”ר בנימין, “למשל, בתחום חלבונים מן הצומח, בשר מתורבת או מוצרים המבוססים על תהליכי תסיסה מדויקת. ישראל נמצאת במקום חמישי בעולם בתחום הפודטק בכלל ובמקום השלישי בבשר מתורבת. 

“לדעתי, מעמדה המוביל של ישראל נשען על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות – כמו מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית. יש הישגים אדירים לאקדמיה בארץ, למשל, בתחום של תרביות תאים. לצד האקדמיה פועלות החממות של חברות המזון הגדולות, כמו חממת The Kitchen של שטראוס וחממת Fresh start של תנובה-טמפו, שהשלימה תוך שנתיים השקעות בשמונה סטארט-אפים בתחומי הפודטק, ביניהם ProFuse הפועלת בתחום הבשר המתורבת, ובלוטרי שפיתחה טכנולוגיה להפחתת סוכר. 

“לזה צריך להוסיף דנ”א חזק של יזמות, שמהווה תשתית לכל ההיי-טק וגם לתחומי הפודטק והאגריטק, שמשיקים ומשפיעים זה על זה”, הוא מסביר, “תוסיף לכך את הזליגה של יזמים ואנשי תוכנה מתחומים אחרים, שמוצאים היום עניין רב בפודטק, כולל יוצאי 8200. יש גם הרבה חברות שמוכנות להשקיע בתחום. ישראל נמצאת במקום הראשון בהשקעה בפודטק ביחס לאוכלוסייה. 

“מעבר לכך, כל תחום המזון בארץ מפותח מאוד. יש כאן מגוון תרבותי רחב שמבטיח חדשנות ויצירתיות. ישראל היא מעצמת מזון צמחוני וטבעוני והסטארט-אפים שלה מובילים בתחום של בשר מתורבת ומושכים הרבה תשומת לב בעולם. לתעשיית המזון בארץ יש יכולת לספק פתרונות קונקרטיים לבעיות הכי חמות בעולם בתחומי המזון וביטחון המזון. בסוף, כל זה מתכנס ליכולת מאוד גבוהה בתחום הפודטק. עם זאת הפוטנציאל רחוק ממימוש. אני שמח שההבנה הזו משותפת לכל הגורמים המעורבים בתעשייה ובעיקר לממשלה. אין ספק שהממשלה נדרשת להוסיף תקציבים וכלים ולהגדיל את התמיכה בתחום, כדי שנוכל להתמודד בתחרות מול מדינות אחרות. צריך להוסיף חוקרים, מסלולי הכשרה, להוציא יותר ‘קולות קוראים’ ולשדרג עוד את הטכנולוגיות החקלאיות, תוך הטמעת אמצעים כמו בינה מלאכותית ודיגיטציה. גם התהליכים הרגולטוריים כאן הם איטיים להחריד”.

ביניים: קניין רוחני כמאיץ עסקי

חלק גדול מהפעילות בתחום הפודטק מתבצעת בצפון הארץ, בגליל העליון ובגליל המזרחי. ד”ר בנימין, שהיה בין הראשונים לפתח את המחקר בתחום של תזונה מקדמת רפואה, מציין שבגליל העליון נוצר אקו-סיסטם מפותח בתחומי הפודטק והאגריטק, שכולל גופי אקדמיה, מכוני מחקר כמו מיגל, יזמים וחממות. “יש בגליל העליון שורה של חוזקות שתרמו לכך”, הוא מסביר, “יכולות גידול חקלאיות, תנאים טופוגרפיים, מכוני מחקר, אקדמיה עם חוגים למזון וכניסה של משקיעים, כמו היזם אראל מרגלית, שהקים את מרכז החדשנות Margalit Startup City Galil בקריית שמונה. יש גם חיבור חזק לתעשייה. הגליל העליון הפך מעבדה לאומית לפיתוח פודטק. בסוף, הפודטק הוא לא רק סיפור מיתוגי אלא גם אזורי והוא מהווה מנוע צמיחה אדיר לגליל. לכן, הכנס הוא כה חשוב. זה לא טריוויאלי לקיים כנס בקצה הארץ ולמשוך לכאן מאות משתתפים מהארץ ומהעולם, כולל משקיעים”.

לילך לוצאטו (צילום: יורם רשף)לילך לוצאטו (צילום: יורם רשף)

הפעילות היזמית בקריית שמונה הייתה אחת הסיבות שהובילה את קבוצת לוצאטו להקים סניף נוסף בקריית שמונה, במתחם החדש של Margalit Startup City Galil, כמענה לצרכים של יזמים בתחומי הפודטק והאגריטק. זהו גוף הקניין הרוחני הראשון בישראל הנמצא צפונית לחיפה, כאשר הסניף הצפוני מצטרף לשני הסניפים של הקבוצה בעומר ובתל-אביב. 

“הסניף כמו אחיו, נאמן למוטו של הקבוצה להיות חלוצה בתחום החדשנות הטכנולוגית”, קובעת עורכת הפטנטים, לילך לוצאטו-שוקרון, שותפה בפירמת הפטנטים של הקבוצה ומי שמובילה את תחום הפודטק בה. “היינו הראשונים לפעול בנגב ועתה אנו הראשונים לפעול בגליל, מתוך חלוציות, ציונות וגישה עסקית, שמניחה שלאור הצפיפות הקיימת במרכז הארץ, אזורי הפריפריה יהיו מוקדי הפיתוח הבאים של המדינה. לפי הערכה שלנו, בישראל פועלות כיום כ-400 חברות בתחומי האגרוטק והפודטק, רובן המכריע חברות סטארט-אפ. כולן ממוקדות בפיתוח שיטות, מערכות ומוצרים מתוחכמים מאוד שיהוו את מזון העתיד או יתרמו לפיתוחו, מזון שלא כרוך בניצול המשאבים הדלים של כדור הארץ וגם לא בניצול בעלי חיים.

“צריך להבין שהדרך מהמעבדה למדף בסופר היא דרך ארוכה ומלאת מהמורות, ואחד ממרכיבי ההצלחה בה הוא קניין רוחני”, היא מדגישה, “כל אותם פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים וזכויות מטפחים, מספקים הגנה משפטית ועסקית על טכנולוגיות חדשות, שיטות ייצור ותהליכים, ואפילו אריזות. דאטה אמינה על פטנטים יכולה לעזור לסטארט-אפים בתחום הפודטק לזהות מגמות בשוק, לאתר הזדמנויות, לדעת ממה כדאי להימנע ולגבש בהתאם את האסטרטגיה העסקית העתידית וכן את אסטרטגיית הקניין הרוחני.

לוצאטו-שוקרון מדגישה כי ההגנה המשפטית בתחומי האגריטק והפודטק היא חיונית. “במקרים רבים הכיוון הטכנולוגי אליו הולכת החברה רווי מתחרים המנסים להגיע לפתרון דומה”, היא מסבירה. “בפטנטים הרי ‘כל הקודם זוכה’ וגם כאשר מאמינים באיכות ובייחודיות המוצר, לא תהיה הצלחה עסקית במידה ומישהו אחר הקדים אותנו וחסם אותנו משפטית, על-ידי פטנטים או באופן אחר. במקרה היותר גרוע, מי שלא יעשה את הבדיקות הנדרשות ויגן על המצאותיו כראוי, יכול להיות חשוף לתביעות משפטיות.

“מעבר לכך, הפטנטים גם משפרים את עמדתה התחרותית של חברת הפודטק או האגריטק ומאפשרים לה להשיג יכולת גיוס הון משופרת, עמדת מיקוח טובה יותר להכנסת שותפים אסטרטגיים ויכולת להחדרה מהירה של המוצר המוגן לשוק, תוך קיצור ה-Time to market. כיום, אין משקיע או שותף אסטרטגי שלא בודק תחילה את ערך הקניין הרוחני של חברה פוטנציאלית כתנאי בסיסי וראשוני. לבקשות פטנט בתחומי האגריטק והפודטק יש יתרון נוסף – הן זוכות פעמים רבות להיבחן במסלול מזורז על-ידי רשות הפטנטים מאחר ורובן נחשבות ל’בקשות ירוקות'”.

ביניים: נקניקיות מפלפלים, וופל מקטניות

כאילו לא הספיקו למגדלי הפלפלים בערבה חולשת הדולר, התחרות העזה בשוקי העולם ומשבר הקורונה, באה מלחמת רוסיה-אוקראינה ופגעה באחד מיעדי היצוא המרכזיים שלהם. המגדלים, שנתקעו עם עודפים לא קטנים, פנו לחוג למדעי המזון במכללת תל-חי והציעו להם לשתף פעולה במחקר ופיתוח של מוצרי מזון חדשניים על בסיס הפלפלים. התוצאה: כמה פיתוחים מבטיחים שיהפכו בעתיד למוצרים על המדף, כמו רוטב פלפל מותסס, “דפי פסטה” ללא גלוטן על בסיס פלפלים להכנת לזניה ואפילו נקניקיות על בסיס פלפלים. 

“זו דוגמה אחת מני כמה לשיתופי הפעולה שלנו הן עם החקלאים הישראלים והן עם התעשייה כדי לפתח את תחום הפודטק בישראל”, מבהיר ד”ר בנימין, שהתרגש מההכרזה על המכון הלאומי לחדשנות במזון: “מדובר בישות חדשה, שתטפל ותרכז את כל שיתופי הפעולה על הציר אקדמיה-תעשייה, תוך שילוב של התעשייה המסורתית, ותעשה זאת בקצב שבו פועלים הסטארט-אפים. 

“בעיקר היא תהווה בית לביצוע פיילוטים, הודות ליכולות בתחום האנליטיקה והסנסוריקה”, מסביר ד”ר בנימין, “המכון יוזיל עלויות ליזמים, יקדם ויסייע בפיתוח מוצרים חדשם ויאגם את משאבי התמיכה הממשלתית. כולם ייהנו מכך. אם נפתח כאן המבורגר צמחי או אפיפית (וופל) המבוסס על קטניות עם פחות סוכר הציבור ייהנה מכך. המכון גם יפתח קשרים בינלאומיים, למשל עם האיחוד האמירויות”. 

לוצאטו-שוקרון מסכמת: “החזון שלנו הוא לספק ליזמים הצפוניים את מירב הכלים שהם צריכים כדי להגן על הפיתוחים שלהם בתחום, למקסם את הפוטנציאל העסקי ולהפוך את ישראל למה שהיא יכולה וצריכה להיות – מרכז פודטק בינלאומי”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.