חשיפה: המזון, הדיור והחינוך החרדי. מה מסתתר בתקציב 2023?

עֵסֶק

חלק נוסף של התכנית כלכלית עוסק במשבר הדיור, תחת הכותרת: “הגדלת היצע ותיקון עיוותים בשוק הדיור”. האוצר מבקש לתמרץ את הרשויות המקומיות להקצות יותר שטחים לבניית דירות מגורים חרף כך שהארנונה על מגורים נמוכה משמעותית מהארנונה לעסקים.

ואיך מתכוונים לעשות את זה? באוצר מבקשים לקבוע כי אחוז מסך הגידול העתידי של גביית הרשויות המקומיות מארנונה שאינה למגורים, לעומת שנת 2022 שתהווה את שנת הבסיס, יופרשו לטובת קרן לתמרוץ דיור.

על מנת להבטיח כי הדבר לא יכביד על רשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים נמוכות, מבקשים לקבוע באוצר דיפרנציאציה בין רשויות מקומיות ביחס להפרשות שלהן יידרשו, בהתאם לגובה הכנסותיהן מארנונה.

כך רשויות שהכנסותיהן מארנונה עסקית הן הגדולות ביותר באופן יחסי לרשויות האחרות יפרישו 40% מהגידול בהכנסותיהן – וכך הלאה במתווה יורד, כאשר רשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים הן הנמוכות ביותר באופן יחסי לרשויות האחרות, יפרישו רק 10% מהגידול בהכנסות אלה (כך שישמר עבורן שיעור גדול יותר מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה למגורים).

הכספים שהופרשו על ידי הרשויות המקומיות יועברו לקרן לתמרוץ דיור, שמתוכה הן יחולקו בין הרשויות המקומיות באופן שעבור כל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בשנה קלנדרית, החל משנת 2021 ואילך, הי תזכה (כחלוף שלוש שנים מיום מתן ההיתר), למענק בסך אלפים שקל (בגין כל יחידת דיור) שיועבר לתקציבה השוטף במידי.

במידה והכספים שהצטברו בקרן לא יספיקו למימון המענקים להאצת דיור, הממשלה תוסיף את הכספים הנדרשים, באופן שיבטיח כי גם בשנים הראשונות לקיומה של הקרן, שבהן ההפרשה של הרשויות לא בהכרח תספיק למימון המענקים, ניתן יהיה לתמרץ אותן.

Leave a Reply

Your email address will not be published.