זה לא כולה דגל

עוֹלָם

כמו רבים ובינוניים לצידו, הרבה התפתלויות מביכות רשם ורושם יועז הנדל על בסיס כמעט דו־שבועי מאז הקמת הממשלה. בעיקר כשהוא נשאל בראיונות על הצהרותיו מלפני הבחירות, שכל אחת מהן התיישנה גרוע יותר מאחותה. מפאת קוצר היריעה, נקצר לכם את התשובות:

הן החלו בהסברים גרועים על אחדות ו”אבל גם ביבי”, הידרדרו לענייני “אף אחד לא ילמד אותנו על ציונות” ו”אבל גם ביבי”, וצנחו מטה־מטה עד ל”ג’ובניקים שלא יפנו אלי, אני הייתי בשייטת!”. מכמיר לב ומביך בצורה שקשה לתאר (וכמובן, “אבל גם ביבי”).

תשובה מביכה אחת בלטה: זה קרה בתחילת החודש, כשדגלי אש”ף התנופפו בגאון בהר הבית. על כך אמר הנדל את המשפט “אנחנו לא נלחמים בדגלים, זה לא האירוע. אנחנו נלחמים בטרור… אני לא רוצה להסיט את תשומת הלב לאיזה עיסוק בדגל”.

הבנתם? דגל. אין לו ידיים ונשק ולכן לא צריך להילחם בו, אלא בטרור. ואם זה לא הובן, אז כן – הנדל פנה אליכם – אלו שהנפת דגל אויב בלב העיר העתיקה כואבת להם – כמו שפונים לילדים בני ארבע.

דגל אש”ף בהר הבית, צילום: אורן בן חקון

נקצר להנדל: הדגל הוא זיהוי. אדם המזוהה עם דגל ינהג בו בכבוד. תמיד. חייל, אוהד כדורגל או אזרח, לא יסתובב עם דגל יריב (בדגש על יריב). דגל מונף מסמל ניצחון. דם רב הוקז לאורך ההיסטוריה למען הזכות להניף אותו, ותמונה כזו הופכת לאייקונית: דגל הדיו, הדגל הסובייטי על הרייכסטג ודגל ארה”ב באיוו ג’ימה.

ולאחר החידוש המדהים שקראתם זה עתה, תתעדכנו: דגלי ישראל ברחבי המדינה נתלשים ונחטפים. ממכוניות, ממרפסות, משערים. במקביל, דגלי פלשתין נתלים ומונפים בגאון.

פעילי שמאל ברשת ובכנסת, שכבר מזמן ויתרו על הציונות, מקפידים לגמד את האירועים או להלל אותם. “בסך הכל דגל”, אומרים בניב יועז־הנדלי. באותה נשימה הם נחרדים מהרעיון שדגלי ישראל יונפו במקומות ספציפיים אחרים, כי “זה לא אותו דבר” וכי זה “עלול להבעיר את השטח”.

ובכן, קבלו: השטח כבר בוער. 19 נרצחים עד כה, ניסיונות רצח יומיומיים, הפגנות אלימות ביישובים ערביים עם דגלי אש”ף, תושבים רבים בירושלים כבר מוותרים על ביקור בכותל. וזה רק על קצה המזלג ועם כמעט אפס כיסוי תקשורתי. למה? כי יש עכשיו קואליציה של הטובים, ולכן אין צורך להלחיץ סתם. הכל בסדר, אין מה לראות, תמשיכו הלאה.

אבל יש סיבה נוספת: דגלי אש”ף למעשה מציגים באור מגוחך, עירום ועריה, את התזה הרעועה גם כך של השמאל בישראל, זו שגורסת שיש הבדל בין ערביי ישראל לערביי השטחים. דגל אש”ף בלוד וביפו ובחיפה הוא דגל שלועג להם. דגל שמבליט זהות, והזהות בכל אותם מקומות בלי יוצא מהכלל – היא זהות פלשתינית.

אפילו אחרי הפרעות בשנה שעברה, הנדל, הקואליציה והתקשורת בוחרים במודע לעצום עיניים ולדמיין שהכל בסדר. שאין אינתיפאדה קרובה. שאנחנו לא יושבים על פצצת זמן מתקתקת.

הנדל יקר, אתה יודע שהכל יתפוצץ, כי לא נלחמנו נגד הדגלים. אמנם רק הייתי בגולני, אבל עדיין, תסמוך עלי בנושא הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

Leave a Reply

Your email address will not be published.