הרשת האפלה: ממש לא מה שחשבתם

טֶכנוֹלוֹגִיָה

כשהרשת האנונימיות TOR הושקה לפני קרוב ל-18 שנה, מומחים רבים הכתירו את הפיתוח כפתרון הטכנולוגי המושלם למאמצים של מדינות שונות, ובראשן סין, לצנזר את הרשת תוך כדי הגנה על פרטיות המשתמשים. אבל ההצלחה של טור,, אם היתה, היתה מוגבלת לחלוטין: השימוש בה אף פעם לא פרץ בקנה מידה רחב (היקף השימוש בה מוערך בין 2 מיליון ל-2.5 מיליון משתמשים ביום, ומאמצי הצנזורה של מדינות שונות לא רק שלא נחלשו בשני העשורים האחרונים, אלא אף התרחבו משמעותית.

 

מה שכן קרה, לדברי לא מעט מבקרים, הוא שטור הפכה מקום מקלט לפושעי סייבר, פדופילים ושאר נבלים שמנצלים את מעטה האנונימיות שלה לביצוע שלל מעשים אפורים ושחורים: החל מסחר בסמים ועד שיתוף תמונות של אונס ילדים, מה שזיכה אותה גם בכינוי הפופולרי יותר ״הרשת האפלה״. עתה, מחקר חדש מנסה להשיב על השאלה: האם התרומה הכוללת של טור לרשת היא חיובית או שלילית. והתשובה? ובכן, זה מסובך.

 

 

הרשת האנונימית TOR הרשת האנונימית TOR צילום: שאטרסטוק

 

הרשת של טור פועלת באופן פשוט למדי: המשתמש מתקין על המחשב שלותוכנה שמנתבת את התעבורה דרך שורה של צמתים, דהיינו מחשבים אחרים שמריצים גם הם את התוכנה של טור. תעבורה זו מוצפנת מספר פעמים, ולאף מחשב לאורך השרשרת אין מושג איזה מידע עובר דרכו, מה מקור המידע או יעדו. התוצאה היא התנהלות באנונימיות גבוהה שמקשה על על גורמים חיצוניים כמו מדינות או ספקיות אינטרנט לנטר תעבורת גולשים, מה שמאפשר להם לחמוק מצנזורה או מעינו הפקוחה של החוק.

 

מחקר, שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי המוערך Proceedings of the National Academy of Sciences (או PNAS בקיצור), ניטר כ-1% מכלל נקודות הכניסה לטור, הנקודות שמהוות את ההתחברות הראשונה של משתמש לרשת, במשך קרוב לשנה. באמצעות ניתוח חתימות התנועה, יכלו החוקרים לדעת האם הגולשים השתמשו בטור על מנת לבקר באתר רגיל (כמו cnn.com או כל אתר אחר שאתם כנראה גולשים בו) או אתר “סודי” שזמין רק באמצעות גלישה ברשת האנונימית, ולרוב עושה שימוש בסיומת .onion. החוקרים לא ידעו באיזה אתר ביקר המשתמש או מה הוא עשה שם, אך ראו את כתובת ה-IP שלו וכך יכלו לזהות את מדינת המוצא של הגולשולפלח את הביקורים באתרים סודיים לפי מדינות שונות.

 

החוקרים פלחו את המידע לפי הנחת המוצא שמשתמשים שמבקרים באתרים רגילים עושים זאת בעיקר על מנת לחמוק מצנזורה או כדי להגן על פרטיותם, בעוד שאלו שמבקרים באתרים ״סודיים״ עושים זאת לצורך ביצוע פעולות לא חוקיות.

 

הרשת האנונימית TOR הרשת האנונימית TOR צילום: שאטרסטוק

 

נציגים של פרויקט טורחלקו על ממצאי המחקר, ובעיקר על האיפיון הגורף של אתרים “סודיים” ככאלו שמתבצעת בהם בעיקר פעילות לא חוקית. “ההנחה הזו פגומה”, נכתב בתגובה שהועברה לאתר “ארסטכניקה“. “אתרים, כלים ושירותים רבים עושים שימוש בשירותי onion כדי להציע פרטיות ויכולות עקיפת צנזורה למשתמשים. לדוגמה, פייסבוק מציעה שירות onion, וכך גם שירותי חדשות בינלאומיים כמו ״הניו יורק טיימס” ו-BBC. פלטפורמות לחשיפת שחיתויות, כלי שיתוף קבצים, אפליקציות מסרים מידיים, שירותי VPN, דפדפנים ושירותי דואר אלקטרוניגם עושים שימוש בשירותי onion כדי להציע הגנות פרטיות למשתמשיהם”.

 

החוקרים הסבירו שהניתוח שלהם מבוסס על ההנחה שמעט מאוד פעילות לא לגיטימית מתבצעת באתרים רגילים, בעוד שבאתרים סודיים המצב הפוך. בנוסף, לדבריהם, בשעה שאכן מרבית האתרים הסודיים בטור אינם לא-חוקיים הביקוש של משתמשים לשירותים לא-חוקיים הוא מכריע. “מחקר מ-2015 העלה שכמעט 82% מהביקורים באתרים סודיים בתקופה של חצי שנה היו באתרים עם תוכן פדופילי”, נכתב. ממצאים נוספים מעידים על כך שעל אף שמספר הגולשים בטור התייצב מאז 2013, מספר הסוחרים בזירות לממכר סמים עלה ” מ-3,877 בסילק רוד ב-2013 ל-כ-40 אלף באלפאביי ב-2017״ והמסקנה העולה מכך, לפי החוקרים היא ש״שמשתמשים באתרים סודיים נוטים להתרכז בשימושים זדוניים או לא-חוקיים”.

 

בסך הכל, 6.7% מהגולשים בתקופת המחקר השתמשו בטור כדי לגלוש לאתרים סודיים. “במילים אחרות, רק 1 מתוך20 משתמשים טור השתמש במערכת למטרות לא-חוקיות בפוטנציאל”, כתבו החוקרים. “יתר הגולשים השתמשו בטור כדי לצפות באתרים רגילים, מה שמצביע על כך ש-93% ממשתמשי טור בעולם גולשים לאתרים שלא מופעלים בצורה אנונימית, ולכן יש סיכוי קטן משמעותית שהם משמשים לאירוח תוכן זדוני או לא-חוקי. המידע מצביע על כך שמרבית משתמשי טור עושים דברים חוקיים יחסית ולא צופים באתרים סודיים”.

 

התמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מפלחים את התנהגות הגולשים לפי מדינות. במדינות שארגון Freedom House מגדיר כ”חופשיות”, שיעור הגולשים לאתרים סודיים גבוה מהממוצע העולמי ועומד על 7.8%. במדינות שמוגדרות כ”חופשיות חלקית”, השיעור זהה לממוצע, ובמדינות “לא חופשיות”, כמו סין, רוסיה ואלג’יריה, השיעור נמוך יותר ועומד על 4.8%.

 

 

הרשת האנונימית TOR הרשת האנונימית TOR צילום: שאטרסטוק

 

לדברי החוקרים, לממצאים יש כמה השלכות ברורות. “ראשית, התוצאות מציעות שטכנולוגיות שמאפשרות אנונימיות מהוות אתגר מדיניות ציבורית ברור, שכולל הקשרים פוליטיים ומרכיבים גיאוגרפיים”, הם כתבו. “האתגר של טור הוא שכל פתרון קיצוני יגרום נזק למישהו. השארת טור חופשית מחקירות של רשויות אכיפת חוק תוביל לנזק ישיר ועקיף כתוצאה משימוש במערכת לפגיעה בילדים, סחר בסמים ומכירת נשק. מנגד, סגירת טור תגרום נזק למתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם, במיוחד, כפי שעולה מהתוצאות שלנו, במשטרים יותר מדכאים ופחות חופשיים ההגנות הטכנולוגיות נחוצות יותר מכל”.

 

העובדה שמרבית התשתית של טור נמצאת בדמוקרטיות-ליברליות (הגוף שמפעיל את המערכת מאוגד בארה”ב ומרבית נקודות החיבור המרכזיות יושבות במדינות חופשיות) מסבכת את הסיטואציה.,התוצאות שלנו, טוענים החוקרים, מצביעות על כך ״שמרבית הנזק נגרם במדינות שבהן מרוכזת התשתית של טור, ומרבית התועלת במדינות עם משטרים מדכאים. במילים אחרות – מדינות ‘חופשיות’ נושאות כנראה בנטל חברתי מוגבר על מנת שאלו במשטרים לא חופשיים יזכו לגישה לכלי אנונימיות עצמתי. הסוגיה היא האם עלויות אלו הן נטל מוצדק לשלם כדי שאחרים יוכלו לממש זכויות פוליטית בסיסיות”.

 

 

עדכון: מה בדיוק מפריע לאפל בחוק נגד עבודת כפייה בסין

 

בשבוע שעבר כתבתי על פעילות מטרידה של אפל להחלשת הצעת חוק שמקודמת בקונגרס, שתחייב חברות מארה”ב לוודא שמפעלים בסין שמייצרים בעבורן לא עושים שימוש באסירים או עובדי כפייה בני האוכלוסיה האויגורית – מהאוכלוסיות הנרדפות במדינה. באותה עת, היה ידוע רק שאפל פועלת להחלשת הצעת החוק. דיווח חדש של ״הניו יורק טיימס” מספק עתה פרטים על טיב מאמצי ההחלשה של אפל.

 

לפי העיתון, אפל שלמה לחברת לובינג 90 אלף דולר על מנת שזו תדחוק בחברי קונגרס לשנות סעיפים בהצעת החוק כדילדחות את המועד לעמידה בדרישות החוק וכן על מנת לקבוע שמידע מסוים לא יהיה פומבי ויוצג רק לקונגרס. אפל מעוניינת גם בקביעה של ממשלת ארה”ב שיישויות סיניות מסייעות למעקב ולמעצר של אויגורים.

 

חנות אפל בסין חנות אפל בסין

 

אפל היא לא החברה היחידה שפועלת להחלשת הצעת החוק, ולדברי ״הניו יורק טיימס” גם נייקי וקוקה קולה מפעילות מאמצי לובינג שלהן בתחום. הדיווח מתחבר עם פרסום אחר של העיתון, שלפיו שבבים מתוצרת אינטל ואנווידיה משמשים להפעלת מערך מחשוב-על שמשמש את סין על מנת לנטר תנועה והתנהגות של אויגורים במחוז שינג’יאנג, באמצעות ניתוח תמונות פנים ומעקב אחרי מכשירים סלולריים וכלי רכב.

 

כפי שכבר ציינתי בעבר, חברות מערביות, ובפרט אמריקאיות, מהוות חלק מהותי בבניית ותחזוק יכולות הריגול, המעקב והדיכוי של סין, וכנראה גם משטרים דכאניים אחרים בעולם. אי אפשר לדבר על מדינת המשטרה המודרנית שיצרה סין, בלי לדבר על החברות המערביות שמאפשרות את קיום מדינת המשטרה הזו. בין אם הן מספקות טכנולוגיות שנמצאות בבסיס של שירותי מעקב, פועלות להחליש חוקים שנועדו להגביל דיכוי אוכלוסייה, או אפילו מזרימות כספים למדינה באמצעות הפעלת מערכי ייצור נרחבים בשטחה, לחברות אלו יש אחריות, לפחות עקיפה, לרדיפה של אוכלוסיות מיעוטים ולפגיעה בזכויות האזרח והאדם של כלל נתיני המדינה.

Leave a Reply

Your email address will not be published.