הדמוקרטיה של הציפורים

הסיפורים הטובים ביותר מַדָע

איך יודעים שהגיעה העת לחפש מזון? לפי מחקר חדש, ציפורי קאק מחכות להסכמה מצד רוב חברי הקבוצה

מאות ציפורים שחורות-אפורות יושבות על העצים וצווחות. עם הזריחה הן עוזבות יחדיו את צמרות העצים ויוצאות לחפש מזון. אבל איך הן מחליטות מתי לעזוב את העץ ולהתחיל בחיפוש? לפי מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Current Biology, עוצמת הצווחות משמשת אותן לתיאום זמן העזיבה: ברגע שהקריאות מגיעות לעוצמה מספקת, הציפורים ממריאות יחד בבת אחת והשמיים מתמלאים במשק כנפיים שחורות.

הקאק (Coloeus monedula) הוא ציפור ממשפחת העורביים, שדומה לעורב קטן ושחור בעל עיניים בהירות. השם “קאק” ניתן לו על שם הקולות שהוא משמיע, קריאות שנשמעות כמו “קאאק!”. הקאק אוהב תנאי אקלים נוחים, לא חמים מדי ולא קרים מדי, והוא נפוץ מאוד גם בישראל. מדובר בציפור חברותית במיוחד ואף מונוגמית מאוד: הקאקים יוצרים קשרים זוגיים שנשמרים לכל אורך חייהם, אלא אם אחד מבני הזוג נעלם.

ציפורי קאק יושבות על ענפי עץ | Shutterstock, Besjunior
איך הן מחליטות מתי לעזוב את העץ ולהתחיל לחפש מזון? ציפורי קאק יושבות על ענפי עץ | Shutterstock, Besjunior

במחקר תועדו שישה אתרי לינה של קאקים על צמרות עצים בבריטניה לאורך חודשי החורף, במשך מאות שעות. קבוצות הקאקים באתרים אלו מנו בין  160 פרטים ל-1,470. החוקרים השוו בין עוצמת הקריאות שהשמיעו הקאקים לפני עזיבת העצים, במהלכה ואחריה. הם גילו שעוצמת הקריאות מתחזקת זמן קצר לפני העזיבה. תחילה נשמעות קריאות בודדות, אט אט ציפורים נוספות מצטרפות, וברגע שהקריאות עוברות רף מסוים הן עוזבות מייד. הממצאים הראו שמרגע קבלת ההחלטה, המראתן של מאות הציפורים מתרחשת במהירות רבה – בהפרשים של פחות מחמש שניות זו מזו. רק במקרים נדירים לא הייתה הסכמה בין הציפורים והקריאות לא הגיעו לעוצמה מספקת, מה שגרר רק יציאה לא מאורגנת של ציפורים בודדות.

יותר מאלף קאקים צווחים את דרכם להחלטה ועוזבים את הצמרות בתוך שניות, באחד מאתרי המחקר | Dibnah et al./Current Biology

במקום בקלפי, מצביעים בצווחות

על מנת לוודא שעוצמת הקולות באמת משפיעה על עזיבת הציפורים, החוקרים השמיעו לציפורים הקלטות של קריאות קאקים אינטנסיביות. למשמע ההקלטות, הקאקים הקדימו לעזוב את העצים ב-6.5 דקות בממוצע. נראה שהציפורים “מצביעות” בקולן כשהן מוכנות לצאת. כשהקריאות מגיעות לרף מסוים, הן מאותתות לקבוצה להמריא. לצורך בקרה הושמעו גם הקלטות של משבי רוח, אך נראה שאלה לא השפיעו על התנהגות הקאקים. מכאן הסיקו שהחלטת הקבוצה לא מושפעת מרעש חזק בלבד, אלא ספציפית מקולות חבריה.

יש יתרונות רבים בהשתייכות לקבוצה על פני חיים ביחידות: הקבוצה מספקת הגנה מפני טורפים, והחברים בה עשויים להיעזר זה בזה בחיפוש אחר מזון. המחקר ממחיש את היכולת החברתית של הציפורים לקבל החלטות קבוצתיות לתועלת הפרט. החוקרים ממליצים לערוך מחקר המשך כדי לבדוק כיצד רעש חזק שמקורו בבני האדם יכול להשפיע על הישרדות הקהילה, למשל במקומות סואנים במיוחד. “אם הציפורים לא שומעות זו את זו ולא יכולות להגיע להסכמה לעזוב יחד, הדבר עלול להשפיע מאוד על האוכלוסייה שלהן”, טוען אלכס תורנטון (Thornton) מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה, החוקר הבכיר החתום על המאמר, בראיון ל-BBC.

Leave a Reply

Your email address will not be published.