האמת מאחורי התדמית הליברלית של הרשתות החברתיות

טֶכנוֹלוֹגִיָה

אני כותב כאן לא מעט על הנתק בין התדמית הליברלית-מודרנית שענקיות הטכנולוגיה מנסות לטפח לעצמן, לעתים בהצלחה לא מבוטלת, לבין המציאות בפועל, שבה חברות תומכות בכוחות חשוכים ומדכאים או מתפקדות בעצמן כמנגנוני דיכוי של אוכלוסיות מוחלשות. ענקיות הטכנולוגיה, ובפרט הפלטפורמות הגדולות, הן בצורה עקבית כוח שעומד בצד של כוחות החושך, למרות התדמית כאילו הן בצד של כוחות האור והקדמה.

והנה, מגיע לפתחנו עוד ראיה חזקה לכך, הפעם בחסות הארגון האמריקאי GLAAD (ששמו המלא בתרגום לעברית נשמע מיושן וספק הומופובי – “הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה”), שפועל למניעת הסתה במדיה נגד חברי הקהילה הלהטב”קית. אם היינו שואלים כל אחד מראשי הפלטפורמות הגדולות מה דעתם על חברי הקהילה, הם היו משיבים ללא היסוס עד כמה הם מעריכים את אנשיה, על כך שרבים מהם עובדים בשורותיהם ומהווים חלק חשוב ומהותי מהארגון, וכמה הם עושים כדי להגן על פעילות משתמשים מהקהילה ולאפשר להם מרחב בטוח ומוגן. זה 2022, לא 1922. הקהילה הלהטב”קית, בניגוד למה שפוליטיקאים חשוכים יגידו, נמצאת בקונצנזוס ציבורי רחב יחסית.

אבל כשבודקים איך בפועל מגינות הפלטפורמות הגדולות על הקהילה מגלים שכולן, ללא יוצא מן הכלל, זוכות לציון נכשל. הבדיקה שעשה GLAAD לחמש הפלטפורמות החברתיות הגדולות – פייסבוק ואינסטגרם של מטא, יוטיוב של גוגל, טוויטר לא של אלון מאסק וטיקטוק של ByteDance הסינית – העלתה שכולן זוכות לציונים של 42.5 עד 48.4 מתוך 100. אפילו לא מספיק בקושי.

האינדקס שעליו מבוססים הציונים כולל 12 מדדים. שלא במפתיע, כל החברות זוכות לציון מלא במדדים הקלים: כולן קיבלו 100 על מדיניות להגנה על משתמשים להטב”קים וכולן פרט לטיקטוק (שדורגה 75) קיבלו 100 על איסור על תוכן מזיק. זה ברור, זה קל להתחייב לדברים ולהצהיר הצהרות. בזה הן הכי טובות. אבל מה קורה בפועל?

בפועל, כל הפלטפורמות קיבלו ציונים נמוכים מאוד, לעתים 0, במדדים כמו שימוש בכינויי גוף מגדריים בפרופילים, הגדרות להעדפה מינית וזהות מגדרית, איסור הצגת המלצות על בסיס העדפה מינית וזהות מגדרית, פעילות להגבלת תוכן מזיק, והכשרה לבקרי תוכן. ציונים נמוכים במיוחד (0 לטוויטר, 7.14 לפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, 21.4 ליוטיוב) ניתנו במדד של פעילות נגד עצירת היוון או הסרת תוכן להטב”קי לגיטימי.

ברמה הפרטנית, את הציון הגבוה ביותר (יחסית, כמובן), 48.4, קיבלה אינסטגרם, כאשר בדו”ח הארגון מצוין שלפלטפורמה אין מדיניות להגנה על משתמשים במקרים שבהם להטופובים פונים אליהם בשמם הקודם או במגדר הלא נכון שלהם. פייסבוק מקבלת 46.3, כאשר בפרט מצוין חוסר מידע על פעילות אכיפה שהיא מבצעת כדי ליישם את המדיניות הפרוגרסיבית שלה.

לגבי טוויטר, עם 44.7, מצוין בין השאר שהחברה לא דורשת מבקרי תוכן להשתתף בהדרכות לגבי הצרכים של משתמשים להטב”קים ומשתמשים מאוכלוסיות פגיעות אחרות. יוטיוב דורגה 45.1. “למרות שפעילים ויוצרים להטב”קים העלו דאגות מהסרה או מניעת היוון של תוכן להטב”קי ביוטיוב, גוגל סיפקה רק שקיפות מוגבלת בנושא”, נכתב בדו”ח. “לחברה אין תוכנית מקיפה שמפרטת את הצעדים המעשיים להתמודדות עם מניעת היוון, פילטור או הסרה של תוכן להטב”קי”.

את הציון הנמוך ביותר, 42.5, קיבלה טיקטוק כאשר לגנותה מצוינים העדר איסור מוחלט על פרסום שמטרגט משתמשים לפי העדפה מינית או זהות מגדרית. ובשעה שכל האחרות קיבלו ציונים של 80 עד 90 במדד גיוון כוח העבודה (או, לשם הדיוק, מחויבות לכוח עבודה מגוון. המדד לא בדק גיוון בפועל), הציון של טיקטוק שם הוא 0.

ראוי להתמקד שנייה בטיקטוק בהקשר זה. חלק מהאפיל הליברלי של ענקיות טכנולוגיה נובע מכך שמדובר בחברות אמריקאיות, שפועלות מהחוף המערבי ושמעסיקות אוכלוסיית עובדים ליברלית ברובה, בוודאי ביחס לכלל האוכלוסייה. הדימוי של ארה”ב כמדינה ליברלית ושוויונית לאורך החצי השני של המאה ה-20 ותחילת המאה הנוכחית (ובדגש על דימוי, בפועל המצב שם קטסטרופה עוד לפני ביטול הזכות להפלות), והמיצוב של ענקיות הטכנולוגיה כניצבות בחזית החדשנות והקדמה שם סייע משמעותית ליצירת הדימוי הזה ולהשלכתו על תעשיית הטכנולוגיה העולמית.

השלכה זו נגעה גם בטיקטוק – רשת חברתית שמאופיינת בקהל משתמשים צעיר יחסית ולא פעם אקטיבסטי – שגורפת לא מעט הון חברתי בזכות העבודה שעשו ענקיות טכנולוגיה שקדמו לה. אבל אם התדמית הליברלית של ענקיות טכנולוגיה ותיקות יותר היא בעייתית או מעוותת, במקרה של טיקטוק היא שקרית לחלוטין. מדובר, בסופו של דבר, בפלטפורמה בבעלות סינית ולכן כזו שכפופה לכללים המדכאים של שלטונות סין. אלו כוללים רדיפות ואפליות רשמיות או סמי-רשמיות נגד מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות, ובהם גם חברי הקהילה הלהטב”קית. הבעלים של טיקטוק, בייטדאנס, משמשת זרוע של השלטון ברדיפה והשתקת אלו באמצעות Douyin, הגרסה הסינית של טיקטוק.

אם יש מידה מסוימת, קטנה מאוד, של צדק בתדמית הליברלית של הפלטפורמות האמריקאיות, מאחורי התדמית המקבילה של טיקטוק אין דבר חוץ מהסתמכות על המוניטין שבנו קודמותיה. לאור זאת, אין זה מפתיע שהפלטפורמה קיבלה ציון נמוך כל כך באינדקס של GLAAD. מה שיותר מפתיע, או לכל הפחות מייאש, הוא שהציון של הפלטפורמות האחרות היה כל כך קרוב אליה, הפרש של קצת יותר מחמש נקודות במקרה הטוב.

לפלטפורמות האמריקאיות יש אולי תדמית ליברלית, אבל כשבודקים אותן מקרוב רואים שהן לא שונות מפלטפורמה שנשלטת ומנוהלת על ידי אחת המדינות הדכאניות ביותר בעולם. ואם, כחברה אמריקאית, אין כמעט הבדל ראוי לציון בינה לבין חברה סינית אז ברור שמשהו כאן משובש מאוד.

Leave a Reply

Your email address will not be published.