גל חום בשני הקטבים

הסיפורים הטובים ביותר מַדָע

במקביל לשיאי הטמפרטורות שנשברו לאחרונה בקוטב הדרומי נרשמו גם טמפרטורות גבוהות בקוטב הצפוני, באירוע היסטוריה שעלול להפוך להרבה פחות נדיר

בשני האזורים הקרים ביותר בכדור הארץ, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, התרחשו בחודש מרץ השנה גלי חום קיצוניים. לדבריהם של כמה מדעני אקלים, גל חום כזה בשני הקטבים בו-זמנית הוא אירוע היסטורי שמעולם לא ראינו כמוהו. הטמפרטורות באנטארקטיקה שברו שיאים, ובאזורים מסוימים הן היו גבוהות ב-40 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת לתקופה זו. במקביל, בקוטב הצפוני נמדדו טמפרטורות הגבוהות ב-30 מעלות מהממוצע בעונה.

למשל, הטמפרטורה שנמדדה בתחנת המחקר הרוסית ווסטוק (Восто́к, “מזרח” ברוסית) בחלקה המזרחי של כיפת הקרח הדרומית, עמדה ב-18 במרץ על 17.7 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, הטמפרטורה הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות בתחנה זו לפני 65 שנים, וגבוהה בכ-35 מעלות מטמפרטורת השיא הממוצעת לחודש זה. היא גם גבוהה בכ-15 מעלות מהשיא הקודם, שנמדד בתחנה לפני 6 שנים, בשנת 2016. נתונים אלה מרשימים עוד יותר כאשר מביאים בחשבון, כי תחנת ווסטוק היא המקום שבשנת 1983 נמדדה בו  הטמפרטורה הנמוכה ביותר שתועדה אי פעם על פני כדור הארץ: 89.2 מעלות מתחת לאפס.

הפרשת קרחונים באנטאקרטיקה | צילום: Bernhard Staehli, Shutterstock
טמפרטורות גבוהות באזור שבו נמדדו שיאי הקור. הפרשת קרחונים באנטאקרטיקה | צילום: Bernhard Staehli, Shutterstock

נהר אטמוספרי

לדברי מדעני אקלים, התנאים החמים ויוצאי הדופן מעל אנטארקטיקה התפתחו בעקבות “נהר אטמוספרי“, מסדרון צר של אוויר לח שהגיע אל אנטארקטיקה מכיוון אוסטרליה. נהרות אטמוספריים הם תופעה שגרתית באקלים כדור הארץ, ויש להם תפקיד חשוב במחזוֹר המים העולמי ובהסעה של לחות מאזורי האקלים הטרופי אל קווי רוחב גבוהים יותר. אוויר לח לרוב נושא בתוכו גם כמות רבה יותר של אנרגיית חום, שכן לאדי מים יש קיבולת חום גבוהה יותר מאשר לגזים אטמוספריים אחרים.

אך לאחר שחדר אל האטמוספרה שמעל אנטארקטיקה, הנהר האטמוספרי נתקל בשכבת אוויר בלחץ גבוה שלכדה אותו תחתיה ועיכבה אותו מעל אותו אזור במשך זמן רב. הלחות הגבוהה הובילה להיווצרות עננים, שהורידו משקעים רבים ופעלו כשכבת בידוד אשר כלאה תחתיה חלק מאנרגיית החום וגרמה להקרנתה מטה אל פני הקרח. לדברי המדענים, חדירה של אוויר חם אל פנים היבשת הדרומית היא תופעה מוכרת, אך עוצמת האירוע האחרון, שהתגברה בעקבות השתהות האוויר החם מעל כיפת הקרח, היא חסרת תקדים.

 הפשרת קרחונים בגרינלנד | צילום: Denis Burdin, Shutterstock
אוויר חם חודר לאזור הקוטב, נלכד תחת אוויר בלחץ גבוה ומחמם את הקרחונים | הפשרת קרחונים בגרינלנד | צילום: Denis Burdin, Shutterstock

הפשרת קרחונים

מודלים חישוביים של מערכות אקלימיות מראים כי הטמפרטורות הקיצוניות והמשקעים הרבים גרמו ככל הנראה להפשרה מסוימת של כיפת הקרח במזרח אנטארקטיקה. זוהי תופעה יוצאת דופן, שכן הקרח באזור זה אינו נמס בדרך כלל. נוסף על כך, שטח כיסוי הקרח על פני הים בחצי הכדור הדרומי היה השנה הקטן ביותר מאז החלו המדידות בשנת 1979. ואולם, ידוע כי שטח כיסוי הקרח בחצי הכדור הדרומי מתאפיין בשונוּת גבוהה בין שנה לשנה, ולדברי חוקרים עדיין לא זוהה בוודאות קשר מובהק בין שינוי האקלים העולמי להצטמצמות שטח הכיסוי.

גם בעברו השני של כדור הארץ, בקוטב הצפוני, נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד, שבמקרים מסוימים היו גבוהות בכ-30 מעלות מהממוצע, אך לא נשברו שיאים. בדומה לגל החום שהורגש מעל אנטארקטיקה, גם כאן המקור לטמפרטורות הגבוהות הוא ב”לשון” של אוויר חם ולח שחדרה צפונה מכיוון צפון האוקיינוס האטלנטי.

הקטבים חשובים במיוחד ליציבות האקלים העולמי. כיפות הקרח הבהירות אחראיות לחלק גדול מהחזר קרינת השמש מפני כדור הארץ אל החלל. בעשורים האחרונים, עקב התחממות האקלים העולמי, נצפית הצטמצמות מהירה של היקף כיסוי הקרח בקוטב הצפוני, ובעקבות זאת הפחתה בכמות הקרינה המוחזרת אל החלל. הקרינה שאינה מוחזרת לחלל נקלטת בפני כדור הארץ, מגבירה את קצב ההתחממות ומאיצה את הפשרת הקרח בקטבים. ההתחממות הקיצונית של הקטבים בחודש מרץ השנה היא אות אזהרה המורה לנו לעצור את המעגל ההרסני הזה, כל עוד הדבר אפשרי.

Leave a Reply

Your email address will not be published.