בעולם כבר הפסיקו לעקוב: למה בישראל כמעט שאין מגבלות על חדירה לפרטיות בווידאו?

טֶכנוֹלוֹגִיָה

בישראל, אומת הסטארט-אפ, שירותי ויכולות הממשלה מפגרים יחסית למשק ולמדינות אחרות, תקועים בעידן אחר: תחילת ימי הרשת במקרה הטוב, שיא תקופת הפקס במקרה הרע. אבל יש תחום אחד שבו הממשל מקדים את שאר העולם: שימוש בטכנולוגיות מעקב פוגעניות אחרי אזרחים. מדינת ישראל היא כנראה הדמוקרטיה המערבית הראשונה שהקימה מאגר ביומטרי לאומי שהחברות בו היא מנדטורית על כלל האזרחים. משטרת ישראל, גוף שדו”ח המבקר שיתפרסם היום מעלה כי הוא מתקשה בהתמודדות עם פשיעת סייבר, היא חלוצה בשימוש במערכת למעקב אחרי לוחיות רישוי – כל כך חלוצה שאפילו לא נדרשה לאישור המחוקק.

קראו עוד בכלכליסט:

עתה מתעדת ישראל להפוך לחלוצת מעקב בתחום אחר: מתן סמכות למשטרה לרשת את המדינה במצלמות זיהוי פנים ביומטריות ללא פיקוח אפילו סמלי של בית המשפט או גורם חיצוני אחר. זאת, בחסות הצעת חוק המעקבים שאושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה ומקבלת מעמד של הצעת חוק ממשלתית. עד כמה ישראל חלוצה כאן? כל כך חלוצה שהיא רצה קדימה דווקא בשעה שמדינות אחרות רצות אחורה. סקירה בינלאומית שערכה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מעלה שדמוקרטיות מערביות לא רק שאינן מקדמות שימוש משטרתי לא מבוקר במערכות זיהוי פנים, אלא מטילות מגבלות נרחבות ולעתים גם איסורים על פריסת מערכות שכאלו.

בארה”ב, למשל, הערים סן פרנסיסקו, סמאמרווויל, מסצ’וסטס ואוקלהומה סיטי אסרו בשנים האחרונות את השימוש במצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי. “הדיון לגבי העניין בערים אחרות נמצא בעיצומו”, כתבה שוורץ אלטשולר. “נציבות הסחר הפדרלית (FTC) אותתה על עניין רגולטורי בסוגיה זו ופרסמה המלצות לשימוש הוגן בבינה מלאכותית. המלצות אלה מצביעות על מספר מקורות סטטוטוריים שמהם הרשות הפדרלית יכולה לינוק את סמכותה לאסור על הטיות בבינה מלאכותית ועל פרקטיקות נאותות (שקיפות, הוגנות, הסברתיות, חסינות ואחריותיות)”.

4 צפייה בגלריה

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיהד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

((צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה))

בריטניה מכונה לעתים הממלכה המנוטרת נוכח המספר הגדול של מצלמות CCTV ברחובות עריה, אבל אפילו שם מסתייגים רגולטורים משימוש במצלמות זיהוי פנים ביומטריות. נציבת הפרטיות הבריטית פרסמה ב-2020 הודעה לפיה בכוונתה לחקור את השימוש במצלמות רחוב במתחם קינגס קרוס, המאפשרות זיהוי פנים – זאת, על אף שבבריטניה פורסמה כבר ב-2017 אסטרטגיה לאומית למצלמות מעקב, שמטרתה להבטיח שהשימוש בהן משקף איזון נכון וראוי בין הצורך של החברה הבריטית בביטחון לבין הזכות לפרטיות ומופעל רק לשם הגשמת מטרה לגיטימית, כשהוא נחוץ להשגת צורך דחוף, מידתי, ושקוף. כמו כן, נקבע כי הוא חייב לעמוד במחויבויות הבינלאומיות הרלוונטיות, בראשן תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי (GDPR). בבריטניה ובקנדה העניין נדון ואף הוגשו תביעות הנוגעות לחוקיות השימוש בפרקטיקה זו.

הפעילות הנרחבת ביותר בנושא מתבצעת באיחוד האירופי, שם קבעה ב-2019 מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) הנחיות לעיבוד מידע מזהה ממצלמות וידיאו (שיכול להיות מידע ביומטרי, אך לא רק). “מההנחיות עולה כי המועצה מניחה שצילומים אלה מהווים פגיעה בפרטיות ולכן לפני התקנת מערכת מצלמות ומעקב יש לבחון באופן זהיר האם זהו האמצעי המתאים, הראוי והנחוץ להשגת המטרה, שצריכה להיות ברורה ספציפית ומדוייקת”, כתבה שוורץ אלטשולר.

4 צפייה בגלריה

פרלמנט האיחוד האירופי בריסלפרלמנט האיחוד האירופי בריסל

פרלמנט האיחוד האירופי, בריסל.

(צילום: שאטרסטוק)

לדבריה, נקודת המוצא של ההנחיות היא שיש לבחון את קיומם של אמצעים אחרים, שפגיעתם בפרטיות פחותה, להשגת מטרת המעקב: “תפיסה של מעקב באמצעות וידאו כברירת מחדל מסכנת את הנורמות החברתיות הקיימות ועלולה להוביל לאיון הזכות לפרטיות. לפי ההנחיות יש להגדיר ולציין במפורש ובכתב את מטרת המעקב המצולם ביחס לכל מצלמה שנעשה בה שימוש. תיאור המטרה צריך להיות מדויק, ברור, שקוף וספציפי. ההנחיות מבהירות שקביעה שהמטרה היא ‘ביטחון’ או ‘ביטחונו של המצולם’ אינה עומדת בתנאי ה-GDPR.

“לפני התקנת מערכת מעקב מצולם יש לבחון באופן זהיר האם זהו האמצעי המתאים, הראוי והנחוץ להשגת המטרה ולא סביר להגשים את המטרה באמצעות אמצעי אחר שפגיעתו בזכויות ובחירויות של נושא המידע פחותה. בנוסף יש לפעול לפי עיקרון מיזעור המידע על מנת להקטין את הסיכון שיאסוף באמצעות הסרטון מידע שיביא לגילוי מידע רגיש. יש להבטיח שעיבוד המידע האישי עומד בשאר דרישות ה-GDPR, לרבות המגבלה על איחסון ודרישת המידתיות”.

בנוסף, על בעל שליטה במידע לבחון האם מעקב וידיאו עלול להביא לגילוי של מידע רגיש. למשל, אם מסרטון ניתן להסיק על דעותיו הפוליטיות של אדם כיוון שהוא מראה שאותו אדם השתתף באירוע פוליטי או בהפגנה. במקרה כזה, GDPR מחייב בסיס לגיטימי לעיבוד המידע. כן חלות על המידע שאנסף תקנות GDPR כמו זכות העיון, זכות המחיקה, והזכות להתנגד לעיבוד המידע במקרים מסוימים.

תקנות אחרות מגדירות את אופן שמירת המידע ואת משך הזמן שהוא יישמר, בהתאם למטרה שלשמה נאסף ועובד המידע. “למשל, כשמעקב הווידיאו הוא למטרה של גילוי ונדליזם, פרק הזמן הראוי לשמירת המידע לא יעלה על מספר ימים. ככל שהסרטונים ישמרו לפרק זמן ארוך יותר (מעל 3 ימים), ההצדקות צריכות להיות חזקות יותר”. וכל אלה, רק למערכות מעקב וידיאו שלא כוללות בהכרח יכולות זיהוי פנים.

4 צפייה בגלריה

אזרח סיני ממתין ל זיהוי פניםאזרח סיני ממתין ל זיהוי פנים

אזרח סיני ממתין לזיהוי פנים. דוגמה ומופת לדמוקרטיה תוססת

(צילום: בלומברג)

במאי 2021 פורסמה באיחוד האירופי הצעת תקנות לרגולציה של שימוש בבינה מלאכותית, שמציעות לאסור על זיהוי ביומטרי לצרכי אכיפת חוק, אלא בהגבלות מחמירות ביותר. “התקנות מבקשות לאסור על השימוש ועל הפריסה של מערכות בינה מלאכותית שנתפסות כמסוכנות באופן קיצוני ואינן עולות בקנה אחד עם ערכי היסוד האירופיים”, הסבירה שוורץ אלטשולר. “אחד האיסורים הבולטים הוא על השימוש במערכות זיהוי ביומטריות בזמן אמת במרחבים ציבוריים לתכליות של אכיפת חוק, אלא אם הדבר נחוץ לחיפוש ממוקד אחר קורבנות פוטנציאלים מסוימים של פשע (כגון ילדים חטופים), מניעת איום ספציפי, מוגדר, משמעותי ומיידי על חייהם או שלומם של אנשים, או מתקפת טרור, וכן לתכליות של איתור, זיהוי ותביעה של עבריינים בעבירות חמורות. התקנות מוסיפות סייגים על השימוש במערכות זיהוי ביומטריות במקרים חריגים אלה. יש להביא בחשבון את עוצמת האיום הפוטנציאלי שמצדיק את השימוש בהן, כמו גם את ההשלכות הרוחב החברתיות שבהפעלתן. כמו כן, יש להבטיח כי השמוש יהיה בכפוף לצו בית משפט או גוף מנהלי עצמאי”.

אז מה יש לנו בעולם? בארה”ב, איסורים מוחלטים על מצלמות ביומטריות בערים מסוימות ודיון ציבורי מתרחב. בבריטניה, מגבלות ברורות ומחויבות לנורמות בינלאומיות. באיחוד האירופי, תקן הזהב של רגולציית פרטיות וטכנולוגיה, המבוסס על מתווה נרחב ומגביל של פריסת מצלמות ביומטריות שמגדיר היטב ומצמצם ככל הניתן את השימושים המותרים בהן.

4 צפייה בגלריה

אנייה שיט קרוז קרניבל גרנד פרינסס גשר הזהב סן פרנסיסקואנייה שיט קרוז קרניבל גרנד פרינסס גשר הזהב סן פרנסיסקו

גשר הזהב בסן פרנסיסקו. כך נראה חופש

(צילום: איי פי)

בהצעת החוק הישראלית אין דבר מכל אלה: השימושים מוגדרים בצורה רחבה ונוחה לפרשנות יצירתית, הפיקוח לא קיים ואין מחיקת מידע אחרי ימים ספורים. “ההסדר המוצע הוא מתירני ורחב ביחס להסדרים קיימים או כאלה הנמצאים על שולחנם של מקבלי החלטות במדינות המערב”, סיכמה שוורץ אלטשולר. “הוא יוצר פגיעה רחבה ועמוקה בזכויות אזרחי מדינת ישראל ביחס לעמיתיהם במדינות המתוקנות. יתרה מזאת, הוא עלול להפוך את מדינת ישראל לחצר האחורית של ניסויים בשימושים במערכות אלה, המתבצעים כבר כמה שנים כאמצעי שיטור בשטחים”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.